Share on Facebook שלח לחבר הדפס פרשת תחנת הדלק

מאמר דעה מאת סימה נחמיאס: 

אתמול גיליתי שיש מגרש אצלי בשכונה ובו תוכניות לבנות בו מגדל בן 23 קומות לפחות. מגרש לא גדול, של דונם וקצת, וכדי לבנות בו מגדל, 
הניסיון להבין מדוע תומכת העירייה בבעלי הקרקע המבקשים להקים מגדל על מגרש קטן יחסית, באזור צפוף במיוחד, חושף שהעירייה אישרה את הקמת המגדל בהליך של פשרה עם בעלת הקרקע, חברת פרדס מזי"א.

חברת פרדס מזי"א, בבעלות אחת המשפחות העשירות במדינה, שעשתה הון מקרקעות שנרכשו לפני 100 שנה, והפכו לפרויקטים של בטון - קיבלה בשנת 1994 אישור לבניית תחנת דלק ומרכז מסחרי מעל חניון, כשהאזור עדיין נחשב לאזור חקלאי-תעשייתי, ומסביב היו רק חולות (אלו האחרונים לא ממש הביעו התנגדות).
האישור שניתן לתוכנית מנוגד לתקן העדכני של תמ"א 18, הקובע, בין השאר, הקפדה על מרחק של 40 מטר לפחות מתחנת דלק למבני מגורים. כלומר, היום כבר לא חוקי לבנות תחנת דלק בלב שכונת מגורים, אבל מכיוון שע"פ התקן דאז, תחנת דלק הותרה, בעלי הקרקע החלו בניסיונות לממש את זכותם כעבור 14 שנה ממתן האישור, כשהחולות הפכו לשכונת מגורים.

התושבים כמובן התנגדו, תקן תמ"א 18 היה לצידם, אבל רק לאחר מאבק עיקש, הסכימה איתם העירייה, והועדה המקומית לתכנון ובנייה החליטה לשנות את התב"ע ולבטל את התוכנית להקמת תחנת דלק בלב השכונה.

לבעלי ההון לא משנה שאסור לבנות תחנת דלק בסמוך לגן ילדים, ועורכי דין מטעמם דאגו שלא "יקופחו" זכויותיהם. החברה תבעה את העירייה, והשופט פסק לטובת בעלי הקרקע.
משתלם היה להתעקש על תחנת דלק, שהקמתה אפשרית רק בתיאוריה. ניסיונות הפשרה, אילצו את העירייה להציע לבעלי הקרקע פיצוי של 22 מיליון שקלים בהחזר מהיטלי ההשבחה, כדי שייאותו לוותר על תחנת הדלק, ויסתפקו בבניין מגורים עם מקסימום יחידות דיור.
עם תמיכתה של העירייה והועדה המקומית, הגישו בעלי הקרקע בקשה לשינוי ייעוד הקרקע, והקמת מגדל מגורים בן 23 קומות במקום התחנה. התוכנית אושרה בועדה המקומית בכפוף למספר הערות, שעל תיקונם עמלים בעלי הקרקע בימים אלו. 

התב"ע (תכנית בניין עיר) לעומת זו, טרם שונתה עד לרגע זה, מכיוון שעל מנת לשנות את התב"ע, יש צורך בהחלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה שטרם אישרה את השינוי באופן סופי.

התושבים באזור היו מעוניינים לראות  שטח ירוק או מבנה ציבורי במקום המגדל, אבל ישלימו עם הקמת בניין בן 9 עד 12 קומות.
לעומת זאת, בעלי הקרקע (שאינם צריכים לפנטז על רווחים), לא מסתפקים בבניין כזה, למרות שגם בבניית 9 קומות, מתקבלת תשואה של אלפי אחוזים עבור קרקע שנרכשה לפני עשרות שנים.

חברת פרדס מזי"א גזרה קופונים נדיבים כשהפרדסים בבעלותה שינו ייעוד לפרויקטים גדולים של בטון, ובשם ההגינות יכולה היתה להסכים לשינוי ייעוד שגם איתו הרווח הצפוי נספר במיליונים.
כנראה שהרווחים הצפויים מתחנת הדלק לא היו גבוהים יותר, אבל האישור לתחנת הדלק, שממילא אי אפשר להקים, הוא סוג של אוצר השווה מיליונים.

כנראה שבמדינת ישראל, הציפייה להגינות או להיגיון מבעלי ההון מנותקת מהמציאות, אבל למה מוגזם לצפות להגיון וסדר תקין מהרשויות ?
איך זה שיש תקנות מחייבות בנוגע לתחנת דלק, אבל רשות שיפוטית מחליטה בניגוד להן, והופכת רשות מקומית לבת ערובה של בעל הקרקע ?
למה זה לגיטימי להתעשר, אבל לא לגיטימי להרוויח כמה מיליונים פחות כשזה מתנגש עם טובת הציבור ?

בשנים האחרונות, נהיה צפוף אצלנו בשכונה עם היתרי הבנייה המתרחבים, שהפכו את הבניינים בני 10 קומות ומטה למיעוט. חסרים מבני חינוך וציבור, ויש פה אפילו מצוקת חנייה (גם אצלנו כבר מקבלים דוחות ליד הבית).
זה לא שאני מתלוננת, איכות החיים פה טובה. אנחנו רק רוצים לשמור עליה, כי היא לא ממש יציבה, וקצת קשה לה להחזיק מעמד מול כל מיני אינטרסים, בעיקר כאלו שיש להם תג מחיר.
בניית מגדל בן 23 קומות טובה לבעלי הקרקע, אבל תיצור סיוט מתמשך לדיירי האזור. יהיה צורך כמובן לבנות חניון תת קרקעי, שככל הנראה, לא יהיו בו מספיק חניות לדיירי הבניין, בגלל אילוצי חפירה של מי תהום . מעבר לזה, הכפלת יחידות הדיור, תכפיל גם את מספר הילדים שלא ימצא להם מקום בבתי הספר ובגנים. כבר היום אין מקום לכולם, כי בניית מבני ציבור מפגרת בהרבה אחרי המגדלים.

למען הסר ספק, אני לא גרה בסמוך למגרש המריבה, חברת פרדס מזי"א אינה עוברת על החוק, ולתושבים יש זכות להתנגד בוועדה לתכנון ובניה.
שורש הבעיה הוא במצב, שבו בעלי ההון, אלו שהתעשרו בעיקר בזכות החוק, מנצלים את החוק כדי להרוויח יותר ולקבל בנוסף פיצוי מכספי הציבור.
בעיניי, הסיפור הזה נוגע בנושא עקרוני, שהרלוונטיות שלו היא הרבה מעבר למגרש המדובר.
גם אם פרדס מזי"א יקבלו את כל מבוקשם במקרה הזה, עדיין צריך לתקן את העיוותים שיוצרים מציאות מפלה, המטיבה עם בעלי ההון ומנוגדת לאינטרס הציבורי.

ולפני שתאשימו אותי בתמימות, תשאלו את עצמכם אם אתם רוצים לחיות במקום שבו חוק וצדק מתנגשים זה בזה, והגיון בריא נחשב תמימות.

מינוס 22 מיליון שקל מתקציב העירייה בגלל מגרש אחד (גם אם בעלי הקרקע לא יקבלו את הכסף במזומן, הם יזכו לו בביטול ההיטלים והמיסים המקובלים). 22 מיליון שקל שהולכים לטובת אלו, שממילא לא יספיקו לבזבז את הונם עד סוף חייהם, בזמן שיכלו לעזור במימון חוק לימוד חובה חינם. אותו חוק שתוקן אי שם בשנת 1984 ונקבע שיחל מגיל 3, אבל מאז ועד היום, לא נמצא תקציב ליישום החוק במלואו. 
אלפי משפחות נשאו בעלויות גדולות יותר של הגנים הפרטיים,
למרות החוק. משפחה אחרת לא הסכימה לקבל פחות, בזכות החוק.

מצאו את ההבדלים.

מאת:
סימה נחמיאס
15.07.12

קישורים מהעיתונות:

קישורים מהחלטות מועצת העיר:

 

קישורים שונים:

התב"ע: 

מתוך אתר העירייה.


תצלום אויר:

מתוך גוגל


תמונה של המגרש המיועד:

התמונה צולמה ע"י דורית כץ


מבט על:

התמונה צולמה על ידי מיכאל אטאמוק.
































   
   
 


ya